החלטה בתיק ת"א 7107-04-10

1.         בפניי בקשת התובעת, קופת חולים מאוחדת, להורות על הארכת מועד לסיום ההליכים  המקדמיים ולהגשת הראיות מטעמה, וזאת בהתאם לתקנה  143 (10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

2.         התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, על סך 7,011,877 ש"ח. התביעה הינה להשבת כספים בגין טיפולים רפואיים שהעניקה התובעת למבוטחיה שנפגעו בתאונות דרכים בין השנים 2000-2009. תביעתה הינה מכוח היותה מיטיבה .

3.         הנתבעת טענה כי במשך כל השנים היא משפה את התובעת באופן שוטף על דרישותיה אולם במיעוט המקרים בהם מתעוררת בעיה, היא מבקשת הבהרות או תיעוד נוסף. מקום שהיא נוכחת לדעת כי אין ביסוס לעילת התביעה או כאשר התובעת לא מציגה את הראיות הבסיסיות להוכחת דרישתה, היא דוחה את הדרישה.

            לטענת הנתבעת הסיבות העיקריות בגינן דחתה דרישות תשלום היו: אי הוכחת החבות, אי הוכחת הקשר הסיבתי שבין הטיפול לפגיעה, אי הוכחת התשלום או סבירות התשלום, חיובי מל"ל , התיישנות ושיהוי. משכך הדבר דורש בחינה של כל מקרה לגופו.

4.         ביום 10.4.11 התקיימה ישיבת קדם משפט ובה ניתנו הוראות להגשת ראיות. זאת לאחר שניסיונות למצוא מטווה להסדר בין הצדדים אשר יחסוך את ההידיינות לא צלח.

5.         בקשתה זו של התובעת הינה להאריך את המועד להגשת הראיות שכן לטעמה יש אף להאריך את המועד להשלמת ההליכים המקדמיים.

            התובעת מנמקת בקשתה בכך שלאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת תשלומים בגין דרישות תשלום שנכללו בתביעה וסורבו תחילה. לטענתה, הדרישות שולמו באופן חלקי מבלי שניתן כל נימוק לאי ביצוע התשלום. הוא הדין גם ביחס לאותן דרישות שלא שולמו כלל.

6.         לטענת התובעת במצב דברים זה היא "מצויה במצב בו אין היא יודעת את עמדת הנתבעת לגבי הדרישות שלא שולמו" כדבריה בבקשה. לטענת התובעת קיימת סתירה בכך שמחד גיסא ראתה הנתבעת ליתן הכחשה גורפת בכתב ההגנה ומאידך גיסא בישיבת קדם המשפט טענה כי חלקן הנכבד של הדרישות שולמו.

7.         מטעם זה מבקשת התובעת לשלוח לנתבעת שאלון ובקשה לגילוי מסמכים כדי שאלה יסייעו בהבהרת המחלוקות המהותיות והשאלות הדרושות להוכחה.

            התובעת מציינת כי טרם החל שלב הגשת הראיות ועל כן ראוי להיעתר לבקשה.

            התובעת מלינה גם על כך שהנתבעת לא טרחה להשיב עמדתה באשר לאפשרות לסילוק התביעה בפשרה אלא בקדם המשפט האחרון.

8.         הנתבעת מתנגדת לבקשה.

            לטענת ב"כ הנתבעת לא יכלה התובעת לסמוך על אפשרות תיאורטית שהועלתה בישיבת קדם משפט ראשונה במסגרת ניסיון להביא הצדדים לידי הסדר והיה עליה להשלים את ההליכים המקדמיים בהתאם להחלטת בית המשפט. משלא פנתה התובעת בדרישה להליכים מקדמיים בתוך המועד שקבע בית משפט, למעשה ויתרה על זכותה. ב"כ הנתבעת מציין כי המועדים שקצב בית המשפט להשלמת ההליכים המקדמיים הם מעבר למועדים הקבועים בתקנות. עוד מבקש הוא להביא בחשבון את חלוף הזמן למן הגשת כתב ההגנה ועד להגשת הבקשה וכן את העובדה שהבקשה שבפניי הוגשה ימים ספורים בטרם היה על התובעת להגיש את ראיותיה.

            כך גם טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת לא פנתה בכל דרישה כזו גם במהלך ישיבת קדם משפט האחרונה כאשר היה ברור שהתיק נקבע להגשת ראיות.

9.         לטעמו של ב"כ הנתבעת, עלתה דרישתה של התובעת להשלמת הליכים מקדמיים רק עתה מאחר ובעת הגשת כתב התביעה חשבה התובעת לעשות לעצמה "חיים קלים". התובעת אספה חשבונות רבים שהנתבעת סירבה לשלמם, סיכמה את הסכומים והגישה תביעה. התובעת לא הביאה בחשבון כי יהיה עליה להוכיח כל מקרה לגופו על מנת שתוכל לקבל תשלום בגין כל חשבון וחשבון.

            ב"כ הנתבעת טוען כי היעתרות לבקשה משמעה העברת הנטל אל כתפיי הנתבעת  ומתן אפשרות לתובעת "לצאת למסע דייג" ולדוג באמצעותו ראיות לצורך הוכחת תביעתה.

10.        עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי עצם העובדה שהנתבעת בחרה לשלם חלק מהדרישות לאחר ישיבת קדם משפט ראשונה, אין בה כדי להצדיק את הבקשה. הנתבעת הודיעה למן תחילת הדיון כי כל מקרה שיוכח שהתקיימו בו היסודות לתשלום - תישא הנתבעת בתשלום.

11.        לסיום טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת לא צרפה את השאלון ורשימת המסמכים שהיא מבקשת לקבל וכי המצהיר מטעמה אינו יודע את העובדות עליהן הצהיר מידיעתו האישית.

דיון